בתיאטרון הדתי של ימי הביניים יש ארבעה דמויות חיוניות מאפייניות ומרכזיות: המושחת החוטא, המשוגע השוטה, הפשוט הקלוונה והבופונים

החיפוש והמחקר של הבופון התחיל בבית הספר של זאק לקוק. עבדודה זו הקסימה את כל הבוגרים שהתנסו בה. הבסיס היה להשחית את צורת הגוף בתילבושות ואביזרים ולחפש את הנוכחות בדרמתית. באמצעות הגוף המעוות יכולנו לדבר ולהזדהות עם הטירוף מבלי לשחק משוגעים.

הקומדיה דל ארטא - אחת התופעות החשובות של התיאטרון המודרני. נוצר על רקע של צורך של קבוצת אנשים ליצור אומנות ביחד. הם היו השחקנים המיקצועיים הראשונים. הם היו הבופונים, השרלטנים, הלהטוטנים, הקוסמים, האקרובטים והנואמים.... גברים ונשים שהחיים שלהם יצאו ממסלולם.

השחקנים המקצועעים הראשונים היו בני אדם מהשוליים שהפכו את השוליים שלהם לקבוצה יוצרת ובכך הפכו את הלא חברתי לחברתי. התיאטרון שלהם הגן על זכויותיהם בדרך תרבותית ואומנותית ולא בכוח.